כָּל כִּסּוּיֵי הַכֵּלִים וכו'. אַבָּא בַּר כַּהֲנָא רַב חִייָה בַּר אַשִּׁי בְשֵׁם רַב. הֲלָכָה כְרִבִּי יוֹסֵי.
Pnei Moshe (non traduit)
הדרן עלך כל הכלים
כל כסוי הכלים וכו' הלכה כר' יוסי. הובא להא לעיל פ' במה אשה בהל' ה':
הלכה: אֵי זֶהוּ נֶגֶר הַנִּגְרָר. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. קָשׁוּר אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ תָלוּי. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. מָֽשְׁכֵנִי חִילְפַיי וְהַרְאֵנִי נֶגֶר שֶׁלְבֵּית רִבִּי קָשׁוּר אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ תָלוּי. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. אַתְיָא דִיחִידָייָא דְהָכָא 84a כִּסְתָמָא דְתַמָּן. וִיחִידָייָא דְתַמָּן כִּסְתָמָא דְהָכָא. רִבִּי יוֹסֵי בָעֵי קוֹמֵי רִבִּי יִרְמְיָה. הֵיךְ עָֽבְדִין עוֹבְדָא. אָמַר לֵיהּ. מִן דָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. מָֽשְׁכֵנִי חִילְפַיי וְהַרְאֵנִי נֶגֶר שֶׁלְבֵּית רִבִּי קָשׁוּר אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ תָלוּי. הָדָא אָֽמְרָה כְרִבִּי יוּדָן עָֽבְדִין עוֹבְדָא. אֲתַא רִבִּי הוּנָא בְשֵׁם רִבִּי שְִׁמוּאֵל. כְּרִבִּי יְהוּדָה. עַד שֶׁיְּהֵא קָשׁוּר בַּדֶּלֶת. רִבִּי יַנַּאי רִבִּי אִמִּי אָמַר. עַד שֶׁיְּהֵא קָשׁוּר בַּדֶּלֶת בְּדָבָר שֶׁהוּא יָכוֹל לְהַעֲמִידוֹ. נִיגָרַייָא דְרִבִּי לָֽעְזָר הֲוָה קְטִיר בְּגָמִי. נִשְׁמַט אָסוּר. נִקְמַז. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רַבָּנִן. מְדָרֵיהוּ בְרָאשֵׁי עֶצְבָּעוֹתָיו.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' ר' זעירא שאל לר' יאשיה וכו'. גרסינן להא לעיל ריש פ' המוציא עד ישנן רביעית יין האיטלקי וע''ש:
מדדהו בראשי אצבעותיו. עד שהוא מכניסו ומהדקו שם:
בדבר שהוא יכול להעמידו. שלא יהא נופל לארץ ונגרייא דר''א הוה קשור בגמי בעלמא:
גמ' איזהו נגר הנגרר. גרסינן להא לקמן בפ' בתרא דעירובין בהלכה י' על המתניתין נגר הנגרר נועלין בו במקדש אבל לא במדינה והמונח כאן וכאן אסור. רבי יהודה אומר המונח במקדש והנגרר במדינה ומפרש איזהו נגר הנגרר שנחלקו כל שהוא קשור אף על פי שאינו תלוי ונגרר עם החבל בארץ אמר ר' יוחנן משכני חילפיי וכו'. כדלעיל בהלכה ג':
אתיא יחידאה דהכא. והוא רבי יהודה כסתמא דתמן והן החכמים במתני' שאע''פ שנגרר בארץ פוקקין בו:
ויחידאה דתמן. והוא ר''א דמתני' כסתמא דהכא כהתנא קמא דעירובין:
היאך עבדין עובדא. משום דחכמים דמתני' היינו ר' יהודה דעירובין וחכמים דעירובין היינו ר''א דמתני' וא''כ הלכה כמאן:
אמר לו מן מה דאמר ר' יוחנן וכו' א''כ עביד רבי עובדא אע''פ שאינו תלוי ש''מ הלכה כר' יהודה למעשה:
אתא ר' הונא וכו' וקאמר נמי הלכה כר' יהודה ועד שיהא קשור בדלת:
ר' ינאי חמוי דר' אמי. כך היא בעירובין:
נשמט. הנגר ונפסק החבל שהוא קשור בו וכשפותח בו הרי הוא מונח בקרן זויות אסור. נקמז שנחסר מעט ממנו ואינו ממלא את החור האסקופה שמכניסין אותו שם:
משנה: מְפַנִּין אֲפִילוּ אַרְבַּע וְחָמֵשׁ קוּפּוֹת שֶׁל תֶּבֶן וְשֶׁל תְּבוּאָה מִפְּנֵי הָאוֹרְחִין וּמִפְּנֵי בִיטּוּל בֵּית הַמִּדְרָשׁ. אֲבָל לֹא אֶת הָאוֹצָר. מְפַנִּין תְּרוּמָה טְהוֹרָה וּדְמַאי וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁנִּיטְּלָה תְרוּמָתוֹ וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁנִּפְדּוּ וְהַתּוּרְמוֹס הַיָּבֵשׁ מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַאֲכָל לָעֲנִיִּים. אֲבָל לֹא אֶת הַטֵּבֵל וְלֹא אֶת מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא נִיטְּלָה תְרוּמָתוֹ וְלֹא אֶת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁלֹּא נִפְדּוּ. לֹא אֶת הַלּוּף וְלֹא אֶת הַחַרְדָּל. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל מַתִּיר בַּלּוּף מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַאֲכַל לָעוֹרְבִים:
Pnei Moshe (non traduit)
מפני שהוא מאכל לעורבים. ואין הלכה כר' שמעון בן גמליאל מפני שאינן מצויין אצל רוב בני האדם ואין מגדלין אותן אלא עשירים לגדולה:
ולא את החרדל. בברייתא והובאה בגמרא גריס מטלטלין החרדל מפני שהוא מאכל יונים ואת החצב מפני שהוא מאכל צבאים:
לא את הלוף. הוא ממיני הבצלים ואינן ראויין כשהן חיין אפילו למאכל בהמה:
והתורמוס היבש. מפני שהוא מאכל לעניים. נ''א לעזים אבל לא את הלח:
ודמאי. דחזי לעניים ומעשר ראשון וכו'. כמפורש בפ' כיצד מפנין:
מפנין תרומה טהורה. אפילו ישראל דחזיא לכהן אבל תרומה טמאה לא דאינה ראויה בשבת דאסור להאכיל אף לבהמה בשבת לכ''ע דהוי כמבער תרומה לקדשים בשבת. ואין מבערין לא בשבת ולא בי''ט:
אבל לא את האוצר. כלומר אבל לא יגמור את כל האוצר דילמא אתי לאשוויי גומות. וכן כשמפנה ועדיין האוצר הוא מלא שלא התחיל בו מקודם השבת צריך שלא יכבד הקרקע אלא נכנס ויוצא בו ועושה שביל ברגליו בכניסתו וביציאתו:
מתני' מפנין. אוצר של תבואה וצריך לפנות אותו וכגון לדבר מצוה כדנקיט ואזיל מפני הכנסת אורחין או מפני ביטול בית המדרש כגון שהוא צריך להמקום לקבוע בו בית המדרש מפנין אותו בשבת וכל אחד ואחד ממלא ארבע או חמש קופות של תבן ושל תבואה עד שיפנה המקום:
הלכה: מְפַנִּין אֲפִילוּ אַרְבַּע וְחָמֵשׁ קוּפּוֹת כול'. רִבִּי זְעִירָא שָׁאַל לְרִבִּי יֹאשִׁיָּה. כַּמָּה הוּא שִׁיעוּר הַקּוּפּוֹת. אָמַר לֵיהּ. נִלְמוֹד סָתוּם מִן הַמְפוֹרָשׁ. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. בְּשָׁלֹשׁ קוּפּוֹת שֶׁל שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ סְאִין תּוֹרְמִין אֶת הַלִּשְׁכָּה.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' ר' זעירא שאל לר' יאשיה וכו'. גרסינן להא לעיל ריש פ' המוציא עד ישנן רביעית יין האיטלקי וע''ש:
מדדהו בראשי אצבעותיו. עד שהוא מכניסו ומהדקו שם:
בדבר שהוא יכול להעמידו. שלא יהא נופל לארץ ונגרייא דר''א הוה קשור בגמי בעלמא:
גמ' איזהו נגר הנגרר. גרסינן להא לקמן בפ' בתרא דעירובין בהלכה י' על המתניתין נגר הנגרר נועלין בו במקדש אבל לא במדינה והמונח כאן וכאן אסור. רבי יהודה אומר המונח במקדש והנגרר במדינה ומפרש איזהו נגר הנגרר שנחלקו כל שהוא קשור אף על פי שאינו תלוי ונגרר עם החבל בארץ אמר ר' יוחנן משכני חילפיי וכו'. כדלעיל בהלכה ג':
אתיא יחידאה דהכא. והוא רבי יהודה כסתמא דתמן והן החכמים במתני' שאע''פ שנגרר בארץ פוקקין בו:
ויחידאה דתמן. והוא ר''א דמתני' כסתמא דהכא כהתנא קמא דעירובין:
היאך עבדין עובדא. משום דחכמים דמתני' היינו ר' יהודה דעירובין וחכמים דעירובין היינו ר''א דמתני' וא''כ הלכה כמאן:
אמר לו מן מה דאמר ר' יוחנן וכו' א''כ עביד רבי עובדא אע''פ שאינו תלוי ש''מ הלכה כר' יהודה למעשה:
אתא ר' הונא וכו' וקאמר נמי הלכה כר' יהודה ועד שיהא קשור בדלת:
ר' ינאי חמוי דר' אמי. כך היא בעירובין:
נשמט. הנגר ונפסק החבל שהוא קשור בו וכשפותח בו הרי הוא מונח בקרן זויות אסור. נקמז שנחסר מעט ממנו ואינו ממלא את החור האסקופה שמכניסין אותו שם:
תַּמָּן תַּנִּינָן. הַמּוֹצִיא יַיִן כְּדֵי מְזִיגַת הַכּוֹס. רִבִּי זְעִירָא שָׁאַל לְרִבִּי יֹאשִׁיָּה. כַּמָּה הוּא שִׁיעוּר הַכּוֹסוֹת. אָמַר לֵיהּ. נִלְמוֹד סָתוּם מִן הַמְפוֹרָשׁ. דְּתַנֵּי רִבִּי חִייָה. אַרְבָּעָה כּוֹסוֹת שֶׁלְפֶּסַח יֵשְׁנָן רְבִיעִית יַיִן אִיטַלְקִי.
Pnei Moshe (non traduit)
הדרן עלך כל הכלים
כל כסוי הכלים וכו' הלכה כר' יוסי. הובא להא לעיל פ' במה אשה בהל' ה':
מָהוּ לְפַנּוֹת מִן הָאוֹצָר כְּסֶדֶר הַזֶּה. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. וְשָׁוִין שֶׁלֹּא יִגַּע בָּאוֹצָר. אֲבָל עוֹשֶׂה הוּא שְׁבִיל וְנִכְנַס וְיוֹצֵא.
Pnei Moshe (non traduit)
נשמעינה מן הדא. דתנינן בברייתא אפלוגתא דתנאי גבי תבואה צבורה בזמן שהתחיל בה מע''ש מותר להסתפק ממנה בשבת ואם לאו אסור להסתפק ממנה בשבת דברי ר' אחא ורבי שמעון מתיר וקתני בסיפא ושוין שלא יגע באוצר אבל עושה הוא שביל ברגליו ונכנס ויוצא וש''מ דכ''ע אין מתחילין באוצר תחלה:
מהו לפנות מן האוצר כסדר הזה. כלומר אוצר שלא התחיל לפנות ממנו קודם השבת מהו שיתחיל לפנות ממנו בשבת כסדר הזה ששנינו ארבע או חמש קופות:
אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. מְטַלְטְלִין אֶת הַדִּימוּעַ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֵין מְטַלְטְלִין. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. מָאן דְּאָמַר. מְטַלְטְלִין. בִּמְדוּמַע בִּתְרוּמָה טְהוֹרָה. וּמָאן דְּאָמַר. אֵין מְטַלְטְלִין. בִּתְרוּמָה טְמֵיאָה. 84b וּבְאוֹתוֹ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְדֵי לְהַעֲלוֹת. אֲבָל בְּאוֹתוֹ שֶׁאֵין בּוֹ כְדֵי לְהַעֲלוֹת לֹא. מָאן תַּנָּא. מְטַלְטְלִין. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. דְּתַנִּינָן. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר. סְאָה שֶׁנָּֽפְלָה הִיא סְאָה שֶׁעָלָת.
Pnei Moshe (non traduit)
אית תניי תני מטלטלין את הדימוע. סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה חולין ונדמע הכל מטלטלין אותו בשבת ואיכא דתני אין מטלטלין:
בתרומה טהורה. שנפלה לפחות ממאה חולין דחזיא לכהן כדין דמוע שנמכרת הכל לכהן חוץ מדמי אותה סאה. ומאן דאמר אין מטלטלין בתרומה טמאה שדמעה את החולין ואינה עומדת אלא להסקה ולא חזיא בשבת ולא פליגי הני ברייתות:
ובאותו שיש בו כדי להעלות. כלומר וכן נמי מצינו דאף תרומה טמאה מטלטלין והיינו דוקא שיש בו כדי להעלות כגון שנפלה למאה חולין טהורין דאותה מטלטלין אגב החולין כדלקמן. אבל אם אין בה כדי להעלות שנפלה לפחות ממאה לא משום דהוי מדומע ע''י תרומה טמאה:
מאן תנא מטלטלין רבי אליעזר. לאו אדימוע קאי. דהא מילתיה דר''א לאו בדימוע היא אלא על מתני' דריש פ' נוטל קאי ואיידי דאיירי הכא בטילטול דימוע מייתי לה הכא כדאמרן. וכן אגב האי דלקמן. ובתרומה טמאה איירי דתנינן בפ' נוטל מטלטלין תרומה טמאה עם הטהורה ועם החולין וקאמר דמאן תנא מטלטלין הטמאה עם החולין ר''א היא דתנינן בפ''ה דתרומות בהלכה ב' סאה תרומה טמאה שנפלה למאה חולין טהורין. והאי סאה עולה באחד ומאה. ר''א אומר תרום ותשרף כשתעלה הסאה צריך לשורפה שאני אומר אותה סאה שנפלה היא סאה שעלתה והרי היא תרומה טמאה כמו שהיתה ואינה ראויה אלא לשריפה והשתא הא דתנינן מטלטלין הטמאה עם החולין לר''א היא דתנינן לה דלדידיה אכתי שם תרומה טמאה עלה ומטלטל הכל אגב החולין דאלו לרבנן דפליגי עליה התם דלא אמרינן אותה שנפלה הוא שעלתה ותעלה ותאכל נקודים או קליות. א''כ לא מיתוקמא הך דקתני מטלטלין הטמאה עם החולין דאי לפחות ממאה חולין נפלה הוה לה כולה מדומע ע''י תרומה טמאה ואין מטלטלין כדלעיל ואי למאה נפלה א''כ אין שם תרומה טמאה עלה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source